מהפרקט - פיניקס סאנס מול האטלנטה הוקס

העם האמריקאי הוא בהחלט לא העדר הטיפשי והחלול שהעולם מנסה לציירו ככזה. יש בו עומק מסויים ונקודת המוצא של התודעה, היא בהחלט רחבה יותר משל רוב העמים בעולם. אך לעיתים, הסטריאוטיפים המוכרים מתגלים כאמיתיים לחלוטין, כמו היום.

במשחק הזה, חולק בחינם גופייה לחמשת אלפים האוהדים הראשונים שהגיעו לאולם. במשחקים אחרים שבו חולק משהו חינם, לא הייתה נהירה גדולה כל כך. סה”כ גופייה. אמריקאי ממוצע לא יצא מאיזור הנוחות שלו עבור גופייה. אך היום, חזיתי במשהו אחר.

כאמור, אני אוהב להגיע לאולם כמה שיותר מוקדם, אך את השערים בד”כ פותחים “רק” שעתיים לפני המשחק. אז אמרתי לעצמי “אוקיי, חולצה…אני יגיע שעתיים וחצי לפני…כמעט 3, ככה שאם באמת הגיעו הרבה אנשים עבור הגופייה, אז אהיה ביניהם וגם אוכל לתפוס את החימום…”. לא ציפיתי שאכן יגיעו אלפיי אוהדים, שעות לפני המשחק עבור הגופייה. אני בד”כ חונה בשכונה קרובה לאולם, בערך 10 דקות הליכה. אך ראו הפלא, כל השכונה מלאה ברכבים ואין איפה לחנות. התרחקתי עוד קצת ומצאתי מקום, אך הופתעתי מכמות האוהדים שהגיעו עבור הגופייה. בימים האחרונים פיניקס בורכה בגשמים, שהורידו את המעלות באופן ניכר. האוויר צחיח וקריר, סוף סוף הקלה על האונות והגוף.

“הלוואי הם היו מגיעים ככה לכל משחק, או היו מריעים לקבוצתם כמו בהפוגות טיים אווט שזורקים חולצות בחינם”. כך שכאמור, העם האמריקאי הוא לא בור ושטחי כמו שמנסים לצייר אותו, אך לעיתים…ישנם מידות מובהקות של חומריות בהלכתם.



טרום משחק

ללא טריי יאנג, ההוקס נמצאים ברצף של חמישה נצחונות רצוף, שהתחיל עם נצחון על הלייקרס.
הם נראים טוב, אנרגטיים ורבים בליגה פקחו עין על האופן שללא יאנג, הם איפהשהוא התחילו לפרוח.

פיניקס ברצף של 4 נצחונות (תיקון ממאמר קודם, פיניקס אכן הפסידה בבית ולא בלתי מנוצחת כפי שכתבתי) בית וחמישה סה”כ. אז לא משנה מה יקרה כאן, מפגיש שני קבוצות חמות ברצף טוב, כאשר עבור אחת מהן, הרצף הזה הערב ייגדע.

ג’יילן ג’ונסון נראה טוב בחימום וכמעט ולא מפספס סלים. מהצד השני, גרייסון אלן באזרחי ולא ישחק היום לאכזבתם של הצופים.


למשחק

אטלנטה פותחת עם חמישייה גבוה, אתלטית ומגוונת. הם למעשה פותחים עם חמישה פורוורדים במשחק הנ.ב.א של העידן החדש.

פיניקס מחליטה לפתוח עם בוקר, ברוקס, אוניל, ראיין דאן ומארק וויליאמס בציר.
על פניו, לאטלנטה יש יתרון קל. הם מהירים יותר, צעירים יותר ומגוונים יותר בעמדות אחד עד חמש, מה שיוכל לייצר מיס-מאצ’ים ולהקשות על פיניקס בהגנה.

משחק שקול. ראש בראש. יחסית מאוזן, עם יתרון קל באתלטיות, מהירות וגיל כמו שציינתי קודם לאטלנטה.
עד המחצית, משחק צמוד כאשר לא נוצרים פערים גדולים בין היריבות. ניקל אלכסנדר ווקר וג’יילן ג’ונסון משחקים היטב, כגון גם בוקר וברוקס בצד השני.

ברבע השלישי, פיניקס בורחת לאטלנטה. תוך כמה דקות בודדות היתרון שלה עולה ל-20 בהנהגת ברוקס שנתן משחק קשוח ונפלא משני צידי הפרקט.

כמו במשחק הקודם, שוב רגעי חרדה! זאקרי ריזאשר עולה לדאנק ונופל בצורה מחרידה! צעקתי לשמיים כי חשבתי שהוא שבר את הצוואר שלו! זה היה קשה לראות והדאיג צופים רבים. לשמחת כולם, הוא קם על רגליו אך לא שב למשחק.

הרבה תלונות מהיציע והפרקט היום נגד השופטים. נדמה שהשופטים שורקים לטובת אטלנטה ברוב שלביי המשחק. מה שמוציא חלק מהקהל מדעתו והם צועקים חזק נגד השופטים. באופן אישי אני חושב שהם היו דווקא בסדר, אבל אכן…עם נטייה קלה לטובת אטלנטה. כאן במהלך הזה, דווקא תפסתי את העבירה החריפה של ג’ונסון על ברוקס, כאשר נתן לו מרפק בפנים. ברוקס הוא נבל על, הוא לא ירד אפילו לשנייה מהפרקט והמשיך לשחק כרגיל.

ניקל אלכסנדר ווקר עם משחק מצויין, מחזיר יחד עם חבריו לקבוצה את אטלנטה למשחק עם ריצה של 20-0! בכדי לתת לנו האוהדים סיום מותח מאוד למשחק שהתחיל מאוזן, אך ידע, הכיר וגילה את כל הקצוות והדפנים.
שפיניקס הובילה כבר ב-22 הפרש, היה אפשר לחוש שהקהל וגם הקבוצה מעט התרגלה להצלחתה בבית עד לאחרונה. המאמן ליסאלו הכניס מחליפים כמו ליוור (שאמנם שיחק טוב) כאשר הפער נוצר, מה שלא עשה במשחקים קודמים. לא מדובר בזלזול, אך כן…מעט שאננות. אני מאמין שזה טבעי ושההפסד הזה יזכיר לפיניקס באיזה אינטנסיביות היא צריכה לשחק כדי להמשיך ולנצח.

משחק הגנה טוב משני הקבוצות, למרות שפיניקס אפשרה קצת יותר מדי בתוך הצבע הערב. הלחץ שאפיין אותה במשחקי הבית האחרונים בתוך הבקבוק, לא עבד כל כך טוב הערב בשל האתלטיות והגובה של ההוקס. למרות שאטלנטה לקחה פחות ריבאונדים מפיניקס, היא גרמה לזה להראות אחרת. דייסון דניאלס עם כמה מהלכים נהדרים, הוא בהחלט הופך לאחד משחקני האול-אראונד הטובים בליגה וכדאי לכולם להשאיר את עיניהם עליו.

למרות הכל, אטלנטה מנצחת בצדק. היא הייתה הקבוצה הראויה יותר. מופקסת יותר ויש לה עתיד מעניין מאוד לפנייה, עם הרכב צעיר, דינמי ומוכשר. שלא לשכוח להזכיר את אוקונגוו המצויין. שמשחק חזק, מפחיד ולא רואה אף אחד ממטר. מעניין למה הוא לא זוכה לתהודה בשלב הזה של הקריירה שלו, כי הוא עושה עבודה נהדרת כבר כמה עונות טובות.

התוצאה קצת מטעה למי שלא ראה את המשחק, כי השלבים האחרונים של המשחק לא שוחקו כמו במתח של השניות האחרונות עם כדור חי. אם כי משחק של שעונים, אחזקה וזריקות עונשין.

סיקור הווידאו המלא

לאטלנטה : אוקונגוו 27 נק’, אלכסנדר-ווקר 26 נק’, ג’ונסון 25 נק’, 10 ריב’ 7 אס’, דניאלס 11 נק’ 7 ריב’, 12 אס’ ושלושה חטיפות.

לפיניקס : ברוקס 34 נק’, בוקר 27 נק’, גילספי 15 נק’ 9 ריב’ 8 אס’.

משחק טוב שידע תהפוכות. האוהדים של פיניקס אפילו לא יצאו מאוכזבים כל כך מהאולם, כי בתחילת העונה אף אחד מהם לא ציפה בכלל לראות כדורסל טוב מהם. אז, עם הטוב והרע…סה”כ אחלה מבחינתם עד כה.

עבורי כעת? הפסקה קלה בסדרת המשחקים שלי עד משחק הבית מול דנבר בסופ”ש של Thanksgiving.
מאוד מתרגש לראות את יוקיץ’ בפעם הראשונה לצד אלופיי נ.ב.א אחרים בקבוצתו.

עד אז…